מיזם אות חיים - יצירות בכתב ידם של הנופלים

נחשפתי למיזם המרגש והיפהפה "אות חיים", שהופך את כתב ידם של הנופלים והנרצחים בארועי שבעה באוקטובר לגופנים (פונטים). לצד כל גופן מובא סיפורו של בעליו.

יעל לייבושור נפלה בקרב על מוצב נחל עוז בו שירתה כתצפיתנית. היא אהבה אנשים, אהבה את המדבר ואהבה לרקום.

בחרתי בכתב ידה בשביל המשפט "תופרת תובנות עם חוטי מחשבה."

אביה גנוט נרצחה במסיבה ברעים. היתה ילדה של שמחה, אור ואהבה. לא ויתרה על האמת שלה, על החופש לחיות באופן שבו רצתה והאמינה, יחד עם כבוד וחיבור פנימי עמוק למקום האמוני ממנו הגיעה.

בחרתי בכתב ידה בשביל המשפט "פועמת פה אמת."

ליאור אטיאס היתה בעלת לב גדול לכולם - בני אדם ובעלי חיים. אשתו של גיא, אמא של אלמה, ואחות וטרינרית שהעניקה טיפולים ושימשה אומנה לחיות במצוקה גם בביתה. ליאור נרצחה במסיבה ברעים כשהתנדבה בפרויקט "אנשים טובים" של עמותת עלם, לסיוע בשטח במקרים של מצוקה.

בחרתי בכתב ידה בשביל המשפט "בין לב לבין לבד מפרידה דלת אחת."

ליבי כהן-מגורי היתה קרן שמש של שמחה, צחוק, טוב לב ונתינה בעולם. היא עשתה כל דבר עם תשוקה וחיוך, הכל היה עבורה קל ופשוט, מעולם לא ידעה קושי או פחד, ותמיד היתה נכונה לבצע כל משימה.

ליבי נרצחה באכזריות בניסיון בריחתה ממסיבת הנובה. היא נורתה בכביש 232 בעודה מדברת עם הוריה בטלפון ונפרדת מהם במלות אהבה.

בחרתי בכתב ידה בשביל המשפט "לקחת לי את הכנפיים, אבל אני עדיין יכולה לעוף."

עמית מן היתה הקטנה מבין חמש אחיות. מגיל צעיר התנדבה במד"א ואהבה לשיר. בשבעה באוקטובר עמית היתה פרמדיקית כוננית בקיבוץ בארי. במשך שבע שעות היא הצילה חיים במרפאת הקיבוץ, לא עזבה לרגע את הפצועים, והמשיכה לטפל בהם גם כשנגמר הציוד. עמית נורתה ברגלה עם כניסת המחבלים למרפאה והצליחה לעשות לעצמה חוסם עורקים, אך הם שבו וירו בה למוות.

בחרתי בכתב ידה בשביל השיר:

אני אהיה שם גם אחרי שהכל ידעך. כשהאנשים נטולי האישונים יתפזרו ואלומת האור תגווע. כשאבק הכוכבים ישקע, תגלה שהוא רק אבק. אתקרב בצעדים מדודים, בין שברי בקבוקים וחלומות, אלטף במבט ואלקט קונפטי משערך.

שיר חנה ג'ורג'י היתה טוטאלית, יצירתית וטובת לב, עם חיוך ממיס וצחוק מתגלגל. אהבה מוזיקה, אהבה את הים ותכננה ללמוד קולנוע. בשבעה באוקטובר 2023 הגיעה למסיבת הנובה יחד עם עוד שלוש חברות ונרצחה על ידי מחבלים.

בחרתי בכתב ידה ובאיוריה בשביל המשפט: "החיוך שלך הוא הערסל שלי."

עדי אודיה ברוך היתה ילדה מוארת, חייכנית ומוכשרת. מגיל 15 אהבה לצלם, ולאחר שירותה הצבאי הקימה עסק מצליח לצילום אירועים שהלך והתפתח. כשהחלה המלחמה עדי לא גויסה, אך התעקשה והשיגה צו 8 לתפקיד הגנה על הציר והעיר שדרות. היא נפלה בעת מילוי תפקידה ב-12 באוקטובר 2023, אחרי שרסיס מרקטה פגע בראשה בכניסה לעיר.

בחרתי בכתב ידה ובאיוריה בשביל המשפט: "אט אט את את."

נועם אברמוביץ גדלה בקיבוץ גבעת ברנר, היתה חניכה ומדריכה בתנועת נוער, ילדה יפה, דעתנית, מסודרת ואחראית, מוקפת משפחה וחברים אוהבים. החלום הכי גדול שלה היה להיות ראש ממשלת ישראל, עשתה מכינה קדם-צבאית, הובילה את האימונים ושאפה לשירות משמעותי. היא נפלה בשבעה באוקטובר 2023 במוצב נחל עוז בו הספיקה לשרת רק מספר ימים בודדים כתצפיתנית.

בחרתי בכתב ידה בשביל השיר:

מרכיבה את עצמי / אני פרשית ופאזל / על הסוס עם אלף חלקים / דוהרת ונפרשת / מכוונת ומאתרת / עד שהכל יושב במקום.

נועה זנדר היתה ילדה מלאת הומור ואהבה. היא חיה בעוצמות גבוהות ומגנטה אליה אנשים. עבדה עם נוער בחינוך מיוחד ועשתה הרבה למען אחרים, תמיד עם חיוך. שירתה בחיל האויר והתקדמה לפיקוד. היתה אמורה לנהל סניף של מסעדה ישראלית בניו יורק, אבל לא הספיקה להגשים את החלום הזה. נועה נרצחה מחוץ למיגונית ברעים לשם ברחה ממסיבת הנובה, והיא רק בת 22.

בחרתי בכתב ידה בשביל המשפט "בסוף הכל מסתדר כי אני מסדרת את זה."

סביון חן קיפר ידעה לצייר עוד לפני שלמדה לדבר. מאז ומתמיד, עפרונות ודפים לבנים היו החברים הטובים שלה. בהמשך היתה מאפרת ועבדה כגננת. עמדה לסיים את לימודי העיצוב שלה.

בשבעה באוקטובר 2023 היתה במסיבה יחד עם בן זוגה אתו היתה אמורה להתחתן, שם נרצחה על ידי מחבלים.

בחרתי בכתב ידה בשביל המשפט "בתור בעלת עפרון, גיליתי עם הזמן שמה שיותר חשוב ממחק זה מחדד."

תפארת לפידות היתה ילדה של אור וחופש, עם לב ענקי. חברת אמת, מסירה חומות שבלב וצוללת לעומק נשמתם של אנשים בהקשבה וברגישות. תפארת הגיעה למסיבת הנובה עם חבר, וכשהתחילה מתקפת הטילים, במקום לחזור אתו העדיפה לחבור לחברה אחרת, שירי זיגדון, שנשארה לבד. תפארת וריני לא הספיקו לברוח והתחבאו בשיחים, שם נרצחו על ידי מחבלים.

בחרתי בכתב ידה בשביל המשפט: "אלופה בקפיצה לעומק."

שני גבאי היתה אמיצה, דעתנית ועצמאית, עם שמחת חיים גדולה, טרפה את החיים ונצלה כל רגע, טסה לבדה לאן שרצתה. סיימה בהצטיינות תואר ראשון במשפטים, היתה אהובה ומוקפת חברים.

בשבעה באוקטובר 2023 היא סיימה את עבודתה כסלקטורית במסיבת הנובה, ולאחר 47 ימים בהם הוגדרה כנעדרת, התגלה כי נרצחה באמבולנס עוד ביום המסיבה.

בחרתי בכתב ידה בשביל המשפט "מה יצמח מזה, אני לא יודעת; מה שבטוח, אני זורעת."